למען החופש הוא ספר פנטזיה אפית שנכתב על ידי הסופרת והמאיירת הישראלית יעל כ"ץ. גיבורת הספר היא ו'ידאד (סוניה) - נערה חצי חתולה חצי בת אדם, המנסה לשרוד על ספינת שודדי ים ולשמור על זהותה בסוד.
שם הספר מתייחס למאבק של הדמויות המרכזיות במלך הצפון (לאוריס השני). המלך לאוריס השני הוא רודן אכזר אשר שולח את כל מתנגדיו לאי השטן לעבודות כפייה ולמוות בתליה. קפטן אלכסנדר וצוותו הם פליטים שהצליחו לברוח מאי השטן על גבי ספינה שחטפו יחד עם עריק מצבא ארץ הצפון, ובעל כורחם הפכו לשודדי ים. הגיבורה הראשית, ו'ידאד, מהגרת ממדינת ארלנוו'אן, מתעוררת על הספינה מבלי שהיא יודעת כיצד הגיעה לשם, ונאלצת להתאקלם כדי לשרוד. ו'ידאד חווה מאבק בין הרצון לשמר את הערכים אותם למדה ממשפחתה לבין הצורך להיות "כמו כולם".
התימות המרכזיות של הספר עוסקות בלחץ חברתי, התמודדות עם אובדן, התבגרות, זהות אישית ולאומית.
עלילת למען החופש מתרחשת בכוכב בַּסְתֶּת, כוכב לכת בעל חמש שמשות ושלושה ירחים. החתולים מהווים שמונים אחוז מכלל אוכלוסייתו, ואילו עשרים האחוזים הנותרים הם בעלי חיים אחרים. רוב חתולי הצוות על הספינה הם חתולים שמוצאם מארץ הצפון.
ארץ הצפון – כל תושבי ארץ הצפון הם חתולים, רובם מונותאיסטים ומאמינים באל סמיר, חתול בעל שני זנבות ארוכים. הוא אל כל יכול אשר שולט בכל איתני הטבע ובכל היקום. שליט ארץ הצפון, המכונה "מלך הצפון", הוא המלך לאוריס השני, אשר הניח את הכתר על ראשו שעות ספורות לאחר מות אביו, המלך לאוריס הראשון. החשד הוא שרצח את אביו, אבל לא נמצאו הוכחות לכך. בארץ הצפון חיים גם הרבה חתולים מהגרים, בעיקר ממדינת ארלנוו'אן.
ארץ הדרום – מושלגת וקרה מאוד, ובה שני שבטים פוליתאיסטים (מאמינים במספר רב של אלים): שבט חתולי הדרום ושבט זאבי הדרום. שבטים אלו מצויים בסכסוך מתמשך משחר ההיסטוריה.
אָרְלֵנְוַו'אן – ארץ מדברית אך מיושבת היטב על ידי חתולים ארלנוו'אניים ועל ידי בני מיעוט של חתולים סוקים. שליט ארלנוו'אן הוא הסולטאן. הוא לא סובל סוקים ומוציא חוקים נגדם. רוב החתולים בארלנוו'אן מונותאיסטים, המאמינים באל סמיר, בדומה לחתולי ארץ הצפון.
ממלכת העגורים – כשמה כן היא: רק עגורים חיים שם. ממלכה שופעת ביערות ובמקורות מים. כל התושבים הם אתאיסטים (לא מאמינים בקיומם של אלים כלל), ועיניהם נשואות למלכת העגורים. הם לא ששים לארח יצורים ההולכים על ארבע (או יצורים שאינם בעלי כנף). כמעט ואי אפשר ללכת רגלית בממלכה זו, היות שעציה צפופים מאוד, וההתניידות בה דורשת בעיקר תעופה. ארמון המלכה הוא היחיד שהותאם גם להולכי רגל לשם פגישות דיפלומטיות.
ממלכת המים האסורים – מיושבת על ידי מפלצות ויצורים מסוכנים. יבשת זו מלאה בגייזרים ובמעיינות חמים. השמועות אומרות שכל מי שנופל למי המעיינות, חוזר שונה מכפי שנכנס, או לא חוזר בכלל. רבים מסתכנים ובכל זאת עושים דרכם לשם כדי למצוא אוצרות אבודים.
האדמות הפראיות – ארץ המיושבת בידי שבטי חתולי הפרא ובעוד מגוון שבטים של חיות אחרות. חלק מן השבטים פוליתאיסטים, חלקם מאמינים באנרגיות הטבע, ומיעוט קטן מאוד סוגד לבצלים.
אי השטן – אי עינויים. מלך הצפון, לאוריס השני, שולח לשם כל חתול מארץ הצפון אשר מתנגד לשלטונו או שלא משלם מיסים בזמן.
אי הכוהנים – מקום מקלט לכוהנים (דרואידים) מרחבי הכוכב. אי זה אינו נמצא במקום אחד, ומשנה את מיקומו מעת לעת. ערפל כבד מקיף אותו. האי חושף את עצמו רק כאשר כוהן מבחוץ מתקרב אליו.
ו'ידאד אַבּוּ סוּלְחֵיִן – הגיבורה הראשית. כוהנת ממוצא סוקי. מוצאת את עצמה על ספינת שודדי הים של קפטן אלכסנדר, ומנסה להתאקלם. חתולה מופנמת וחסרת ביטחון שעוברת תהליך התבגרות משמעותי במסעותיה בים. במהלך הספר, הקורא נחשף לקטעים מן העבר שברי השלכה על ההווה של ו'ידאד.
אלכסנדר תְחוּוָ'אבִּיסְט – קפטן שודדי הים. יליד ארץ הצפון. חתול המכור לעבודה ולסדר. אביו הואשם בבגידה במלך הצפון, והוצא להורג בתלייה. אלכסנדר הוא המבוקש הראשי מבין כל שודדי הים. אוסף לוחמים מרחבי כוכב בסתת לקראת הקרב הגדול נגד שלטון העריצות של מלך הצפון. בהמשך גם נגד שלטונו של סולטאן ארלנוו'אן.
פלורה (פלורנסייה) מנצ'יני – טבחית ועוזרת הקפטן. ילידת ארץ הצפון. ניהלה מסעדה לפני פרוץ מלחמת האזרחים. במהלך המלחמה, צבא מלך הצפון גזל ממנה את כל רכושה, והיא נשלחה לאי השטן לעבודות כפייה, שם הכירה את קפטן אלכסנדר. חתולה חסרת טאקט שכולם יראים מפניה ורוכשים לה כבוד. לא יכולה לשאת את המחשבה שמישהו יהיה רעב על הספינה, אבל כועסת על מרים שזוללת לה את כל העוגיות, ורודפת אחריה עם מערוך בכל פעם כשזה קורה.
דודה אז'ולה – דודתה של ו'ידאד. מגדלת אותה באהבה רבה ושומרת עליה כשהן בורחות לארץ הצפון. מאבדת עם הזמן את כל כוחות הקסם שלה. מתה ממחלת הכוהנים.
מרים בת שלי – לוחמת מרדנית אשר אובססיבית לאיסוף בצלים ברחבי הכוכב. ברברית במוצאה מארץ האדמות הפראיות. חוטפת את ו'ידאד מביתה בעת מתקפה של חיילי מלך הצפון על עיר נמל. מרים לא אוהבת לציית לפקודות, ועושה מה שמתחשק לה בעת בזיזות, אך כשיש קרב בו עליה להגן על חבריה, היא איננה מהססת וחדורת מטרה. כל הזמן זוללת לפלורה הטבחית את כל העוגיות.
ברד איבן טאביב – חובש ונווט. מהגר מארלנוו'אן. בן למשפחת רופאים. אמו נפטרה מגעגועיה לארלנוו'אן כשהיה כבן 10, וזה נושא רגיש אצלו. חברו הטוב ביותר של זיקו.
זיקו איבן חאכים – חובש ונווט. בן למשפחת רופאים, מהגר מארלנוו'אן וחברו הטוב ביותר של ברד. על אף שזיקו חי שנים בארץ הצפון, הוא עדיין עושה טעויות דקדוק ולא מתאמץ ללמוד את שפת חתולי הצפון כהלכה. נוח לו שברד ידבר במקומו. לא תמיד חתולי הצוות מבינים מה הוא מנסה לומר, ומתעצבנים עליו עקב כך. חתול צנוע וביישן. התייתם מאמו בדומה לברד, והם שומרים זה על זה כאילו היו אחים. אביו של זיקו נשא לאישה חתולה סוקית, ועקב כך סולטאן ארלנוו'אן איים על חייו, והוא היגר יחד עם הקולגה שלו, אביו של ברד, לארץ הצפון.
מירנדלה – תותחנית הספינה. כותבת שירים פוסט מודרניים שכולם כתובים אותו הדבר ללא תכלית. לא סובלת את ג'ים, שכל הזמן מציק לה.
ג'ים דיאמנטה – תצפיתן. מכונה גם "ג'ים הגס". יליד ארץ הצפון. חייל מודיעין שערק מצבא מלך הצפון, לאחר שגילה שקפטן אלכסנדר וצוותו גנבו את הספינה עליה נרדם. חתול עצלן וגס רוח ששונא להתקלח. תמיד נרדם בראש התורן במהלך תפקידו כתצפיתן. היחיד שמסתדר איתו על הספינה הוא ז'אק. תמיד עושים ביחד מעשי קונדס. לא סובל את ו'ידאד, ולא סובל אף אחד באופן כללי. הקפטן משאיר אותו על הספינה רק עקב המידע שברשותו, שמתגלה כשימושי בלב ים, בעיקר בניווטים.
ז'אק – חתול נמוך קומה בן שלושים עם מנטליות של חתלתול. שטותניק ומרבה לבצע מעשי קונדס עם ג'ים או עם טוריי. מסתדר עם כולם, וגם כשהוא אשם (לא משנה במה) אף פעם לא כועסים עליו או מענישים אותו, עקב פרצופו התמים. שלח את ו'ידאד להביא לקפטן אבקת אש למרות שלא קיים דבר כזה (מחווה למעשי הקונדס בצה"ל, כששולחים חיילים חדשים להביא "אבקת חשמל").
טוריי – לוחם והנדימן. אחראי על תיקון תקלות ברחבי הספינה. אם יש לו כוח, מטפל בבעיה מן היסוד. אם הוא מתעצל (זה מצבו ברוב המקרים), מתקן תיקון זמני עד לפעם הבאה שהתקלה תשוב על עצמה. לרוב ילדותי ומחפש להצחיק את כולם כל הזמן, גם במחיר של קבלת עונש. הקפטן מנסה לגמול אותו מסיגריות, וטוריי אובססיבי להצתת גפרורים ובהייה בלהבה שלהם כשאין לו מה לעשן. מושלך לכרישים בכל פעם כשנתפס מעשן ברחבי הספינה.
מלך הצפון – ידוע גם כ"המלך לאוריס השני". מיד לאחר שאביו המלך מת בפתאומיות, לאוריס השני מיהר להניח על ראשו את הכתר, מה שעורר את חשד האזרחים כי המלך נרצח על ידי בנו, אבל לאף אחד לא הייתה הוכחה לכך. רודן אכזר שמתהדר בארמונו המפואר בזמן שרוב נתיניו חיים בעוני. שולח את כל מתנגדיו לעבודות כפיה באי השטן.
סולטאן ארלנוו'אן – מלך הנערץ על בני העם הארלנוו'אני. במדינתו חי מיעוט של חתולים ממוצא סוקי, מהם הוא חושש שיום יבוא ויגזלו ממנו את כס המלכות עקב חוכמתם הרבה. שולח צווים ברחבי מדינתו להשמיד סוקים, בין השאר משפחתה של ו'ידאד.
הכהן הגדול נב – חתול נמוך קומה ואחראי על אי הכהנים. היה לו רומן עם דודתה של ו'ידאד. הסופרת קראה לו כך לזכר כהני נב שנרצחו ע"י שאול המלך.
מרחופר – כוהן חפרפר. טרחן בדייקנותו. כועס בכל פעם כשדורכים על פתח ביתו המתפרס על פני כל אי הכהנים. מוכר שמלות לכוהנות ולכוהני האי. איבד את כוחות הקסם שלו בממלכת המים האסורים כשהיה כוהן צעיר, ומתמרמר ללא הרף. דורש מכל מי שפונה אליו לקרוא לו רק "כבוד הכוהן".
מרתחופרת- כוהנת חפרפרת. נשואה למרחופר. כוהנת חביבה וחייכנית. מייצרת את השמלות אותן מוכר בעלה בחנות. בעלת דוכן תיקים, המיוצרים על ידי תולעי שלשול. מרחוק, היא נראית בדיוק כמו בעלה, ומתעצבנת כשמתבלבלים ביניהם. דורשת מכל מי שפונה אליה לקרוא לה רק "כבוד הכוהנת".
ענר – שומר אי הכוהנים. מסומן כחתול לא רצוי, וסופג יחס משפיל מכולם. אף אחד לא מוכן להסביר מדוע הוא מסומן, וענר חש בושה לדבר על כך. מאוהב בו'ידאד.
מלך הצפון – ידוע גם כ"המלך לאוריס השני". מיד לאחר שאביו המלך מת בפתאומיות, לאוריס השני מיהר להניח על ראשו את הכתר, מה שעורר את חשד האזרחים כי המלך נרצח על ידי בנו, אבל לאף אחד לא הייתה הוכחה לכך. רודן אכזר שמתהדר בארמונו המפואר בזמן שרוב נתיניו חיים בעוני. שולח את כל מתנגדיו לעבודות כפיה באי השטן.
סולטאן ארלנוו'אן – מלך הנערץ על בני העם הארלנוו'אני. במדינתו חי מיעוט של חתולים ממוצא סוקי, מהם הוא חושש שיום יבוא ויגזלו ממנו את כס המלכות עקב חוכמתם הרבה. שולח צווים ברחבי מדינתו להשמיד סוקים, בין השאר משפחתה של ו'ידאד.
הכהן הגדול נב – חתול נמוך קומה ואחראי על אי הכהנים. היה לו רומן עם דודתה של ו'ידאד. הסופרת קראה לו כך לזכר כהני נב שנרצחו ע"י שאול המלך.
מרחופר – כוהן חפרפר. טרחן בדייקנותו. כועס בכל פעם כשדורכים על פתח ביתו המתפרס על פני כל אי הכהנים. מוכר שמלות לכוהנות ולכוהני האי. איבד את כוחות הקסם שלו בממלכת המים האסורים כשהיה כוהן צעיר, ומתמרמר ללא הרף. דורש מכל מי שפונה אליו לקרוא לו רק "כבוד הכוהן".
מרתחופרת- כוהנת חפרפרת. נשואה למרחופר. כוהנת חביבה וחייכנית. מייצרת את השמלות אותן מוכר בעלה בחנות. בעלת דוכן תיקים, המיוצרים על ידי תולעי שלשול. מרחוק, היא נראית בדיוק כמו בעלה, ומתעצבנת כשמתבלבלים ביניהם. דורשת מכל מי שפונה אליה לקרוא לה רק "כבוד הכוהנת".
ענר – שומר אי הכוהנים. מסומן כחתול לא רצוי, וסופג יחס משפיל מכולם. אף אחד לא מוכן להסביר מדוע הוא מסומן, וענר חש בושה לדבר על כך. מאוהב בו'ידאד.
-
פרק 3 נכתב בהשראת אירועי הפרהוד שהתרחשו בעיראק במהלך מלחמת עולם שנייה. סבתה של הסופרת ניצלה יחד עם אמה ואחיה מאירועי הפרהוד הודות לשכנה המוסלמית הטובה. הם התחבאו על הגג, ועברו מגג אחד לאחר. ברגע שהפורעים דפקו בדלת ושאלו אם יש אצלה יהודים, היא שיקרה ואמרה שלא. הפורעים האמינו לה, והמשיכו הלאה.
-
שמו של הכוהן הגדול נב ניתן לדמות לזכר כוהני העיר נב שנרצחו על ידי שאול המלך.
-
אבקת האש המוזכרת בספר היא מחווה למעשה הקונדס שעובר בצה"ל מדור לדור. חיילים ותיקים שולחים חיילים חדשים להביא להם אבקת חשמל למרות שלא קיים דבר כזה.
-
השפה אותה מדברים הסוקים בספר מבוססת על השפה אותה דיברו יהודי עיראק ביניהם. בעיראק נאסר על יהודים לדבר בעברית, ועם הזמן יהודים יצרו שפה ערבית משלהם ששילבה אנגלית, עברית וערבית ביחד (מקביל ליידיש בקרב יהודים ממוצא אשכנזי).